מעבדה לבדיקה שעטנז:

הלכות כלאיים:

"שעטנז, אין לו שיעור אפילו חוט כלשהו של צמר בבגד גדול של פשתן – אסור" 

 בפרשת קדושים: "ובגד כלאים שעטנז לא יהיה עליך"

 הרמב"ם: "שנוטה הוא מן האמת ומרחיק רחמי הקב"ה ממנו, ועובר מצווה שציווה הקב"ה, בדבר שאין בו תאווה שתכריחהו, וזה עוון גדול".

​

• מקור האיסור, איסור שעטנז, כלומר לבישת בגד הכולל צמר ופשתן יחדיו הוא חמור מאוד דאורייתא. מקור האיסור הוא בפרשת קדושים: "ובגד כלאים שעטנז לא יהיה עליך". במשנה במסכת כלאים נכתב כי העובר על ציווי זה הוא "נלוז ומליז הוא את אביו שבשמים עליו", ופירש הרמב"ם: "שנוטה הוא מן האמת ומרחיק רחמי הקב"ה ממנו, ועובר מצווה שציווה הקב"ה, בדבר שאין בו תאווה שתכריחהו, וזה עוון גדול".

​

• חומרת האיסור, הלובש בגד שעטנז עובר על איסור דאורייתא בכל רגע שהיה יכול לפשטו והשאירו עליו. בעל ה"יוסיף אומץ" כתב: "וכדומה שאין איסור חמור בכל התרי"ג מצוות הזה, מצד זה שאם יש לו מלבוש משעטנז, עוונותיו על עצמותיו בלי הפסק, והעבירה היא בכל רגע. על כן ראוי להשגיח על זה האיסור הגדול והחמור".

​

• מעלת וגדולת הנזהר משעטנז, כתב הזוהר הקדוש שהנזהר שלא ללבוש צמר ופשתן יחדיו, מרבה שלום עליו ועל כל העולם ונותן חיים לעולם". ה"חכמת אדם": "כל הזהיר שלא ללבוש שעטנז יזכה ללבוש בגדי ישע ומעיל צדקה".

• חובה לבדוק את התווית לפני הקניה: כאשר התווית מציינת כי הבגד מכיל צמר ופשתן (באנגלית: WOOL, LINEN) אסור ללבוש את הבגד.

• עם זאת, החוק אינו מחייב לציין רכיב המכיל פחות מ-1% מכלל הבד, ואילו איסור התורה הוא אף חוט אחד שפוסל את כל הבגד. על כן ראוי ללכת ולבדוק. מתוך הספר ''הבגדים כהלכה'', באדיבות הרה''ג ברוך שמואל גנוט שליט''א

​

• הבגדים בהם מצוי שעטנז, מעבדות השעטנז מוסרות כי בבגדים הבאים מצוי מאוד שעטנז: אפודות. בדים ואריגים. בלייזרים. וילונות. חליפות. חלוקים. חצאיות. טליתות. כובעי קסקט - פרוה. כורסאות - ספות. מגפיים. מעילי חורף/גשם. נעלי בית. עניבות. שטיחים. שכמיה. 

• כובעי נשים: אף כאן ישנם אחוזים גבוהים של הימצאות שעטנז, נשים המכסות את ראשן בכובעים - בעיקר אלו המגיעים ממזרח אירופה - צריכות לבדוק תחילה את תכולת הכובע. עולה חדשה תפרה לא מכבר מאות כובעים שכאלו, ובבדיקה שנערכה לאחר שמכרה כמות לא מבוטלת מן הכובעים, נמצא שהכובעים הינם שעטנז גמור.

​

• הבגדים בהם לא מצוי שעטנז, אזניות לחימום אזניים. גרביים. חגורות עור. חולצות כותנה ופוליאסטר. כפפות. כיפות. כתפיות. לבנים. מגבות. מגבעות לבד. פיג'מות. תיקי בד.

​

• מעבדות שעטנז, מעבדות לבדיקת שעטנז פרושות בירושלים, בני ברק, רחובות, אשדוד, חיפה, אופקים, רכסים וקרית ספר. ובשאר ערי הארץ ישנה מעבדה ניידת המסיירת ברחבי הארץ לעיתים קרובות, ומבצעת בדיקות ברמה מקצועית ואמינה. המעבדות מפעילות מכשור חדיש ושיטות מתוחכמות, בבדיקות מקרוסקופיות וכימיות המבוצעות בידי צוות מיומן, והם משתדלים בכל כוחם להסיר מכשול ממלבושי ישראל. וזכות הרבים תלוי בידם.

• הרמב"ם בהלכות כלאיים, שעטנז אין לו שיעור אפילו חוט כלשהו של צמר בבגד גדול של פשתן – אסור" .

• הלובש בגד שעטנז עובר על איסור דאורייתא בכל רגע שהיה יכול לפשטו והשאירו עליו

• חובה לבדוק את התווית לפני הקניה: כאשר התווית מציינת כי הבגד מכיל צמר ופשתן (באנגלית: WOOL, LINEN) אסור ללבוש את הבגד.

• עם זאת, החוק אינו מחייב לציין רכיב המכיל פחות מ-1% מכלל הבד, ואילו איסור התורה הוא אף חוט אחד שפוסל את כל הבגד. על כן ראוי ללכת ולבדוק.

• אפודות. בדים ואריגים. בלייזרים. וילונות. חליפות. חלוקים. חצאיות. טליתות. כובעי קסקט - פרוה. כורסאות - ספות. מגפיים. מעילי חורף/גשם. נעלי בית. עניבות. שטיחים. שכמיה. 

​

• כובעי נשים, אף כאן ישנם אחוזים גבוהים של הימצאות שעטנז, נשים המכסות את ראשן בכובעים - בעיקר אלו המגיעים ממזרח אירופה - צריכות לבדוק תחילה את תכולת הכובע. עולה חדשה תפרה לא מכבר מאות כובעים שכאלו, ובבדיקה שנערכה לאחר שמכרה כמות לא מבוטלת מן הכובעים, נמצא שהכובעים הינם שעטנז גמור.

• הבגדים בהם לא מצוי שעטנז: אזניות לחימום אזניים. גרביים. חגורות עור. חולצות כותנה ופוליאסטר. כפפות. כיפות. כתפיות. לבנים. מגבות. מגבעות לבד. פיג'מות. תיקי בד.

• ​

• "ובגד כלאים שעטנז לא יהיה עליך", רק תווית של מעבדה מוסמכת על הבגד מהווה ערובה לכשרותו. חובה לבדוק את התווית לפני הקניה: כאשר התווית מציינת כי הבגד מכיל צמר ופשתן (באנגלית: WOOL, LINEN) אסור ללבוש את הבגד אם אין צילום תעודת כשרות